בתכנית של המאמן היה כתוב "שבת-16 קמ שטח הררי" .
הבנתי שאין בררה- עולים להר איתן . גייסתי שתי חברות אמיצות והחלטנו שעולות לכבוש את ההר…
שבת, 4:50 בבוקר השעון מצלצל.קמה מהמיטה (לא בחשק רב למען האמת. אבל קבעתי.וכשקובעים עם חברים לרוץ רק "המוות" יגרום להבריז). מתלבשת במלא שכבות,שותה קפה קצר
5:40- מחכה לחברות ויאללה יוצאות לדרך.
6:20 -מגיעות להר- חושך, קר ,די ריק.מסתכלות אחת על השניה במבט נחוש של "אנחנו כבר פה אז יאללה בואו נהנה…",מתארגנות, מתעטפות ויוצאות לדרך.
מתחילות לרוץ.לאט לאט השמש עולה והלב מתרחב- מתחילות לראות את הנוף המהמם, השקדיות בגווני הורוד, הרקפות והפריחה המשגעת .גם הריצה נעשית קלה יותר, כמעט מרחפת.
מסיימות סיבוב ראשון, עוצרות ליד האוטו-שלוק מים עוד תמר ויוצאות להקיף שוב את ההר…
מתקלפות מהשכבות. כבר נעשה חמים ונעים.
וכמובן רגע לפני סיום הסיבוב השני,מצטלמות עם חיוך רחב של אושר!
האמת – בעיקר בשביל החיוך הזה והרגשת הניצחון של "אחרי"- קמנו הבוקר!
עכשיו אפשר להתחיל את השבת!
שבת שלום- ועד העונג (הריצה…) הבא….
בקרו אותנו בחנות:
רח' עומרי 29 ת"א 
ימים ד'-ה' 10:00-19:00
יום ו' 9:30-13:00
בימים א'-ג' ניתן לתאם מראש